מערבה לירח
פטריק מוריי
כשאני פוסע בשביל בסוף רחוב קולמיין, אני נזכר בשירו של טולקין:
Still round the
corner there may wait
a new road or a
secret gate;
and though I oft
have passed them by,
a day will come
at last when I
shall take the
hidden paths that run
west of the moon,
east of the sun.
הרחק מהכביש הראשי, ללא שום סימן, מצוי מרכז מדיטציה בודהיסטי.
זהו אחד מהסיפורים היותר שקטים של בנדנון- (עיירה קטנה בדרום מערב של ניו-סאות' וילס).
אליזבת גורסקי קנתה את הנחלה בשנת 1983. בשנת 1998 נרכשה תוספת בחלקה הדרומי של הנחלה והוסיפה חלקת יער טבעי למקום. לאליזבת, שהתענינה באופן נלהב במנהגים וההליכות של התורה הבודהיסטית, שימש המקום כמשכן התבודדות לרטריטים הפרטיים שלה.
במשך השנים, מורים, נזירים ואנשי המקום ביקרו וחיו במקום לתקופות.
אליזבת בינתיים, הסתובבה בעולם וביקרה במרכזי לימוד בודהיסטים שונים.
בו בזמן, בתאילנד, קבוצה הולכת וגדלה של נזירים מערביים נמשכה לדמותו ותורתו של הנזיר התאילנדי, אג'ן צ'ה. אמריקאים, אנגלים ואוסטרלים כמו גם אחרים הפכו לתלמידים של אג'ן צ'ה. בשנת 1983 הוזמנו כמה מתלמידיו של אג'ן צ'ה להקים את מנזר בודיניאנה בפרת' שבמערב אוסטרליה. מנזר זה הפך במהרה למרכז לימוד והדרכה לנזירים באסכולת הטרוודה במסורת היער התאילנדי, החשוב באוסטרליה, וכיום הוא מקום מושבם של כ 20 נזירים. הוא קשור למנזר הבינלאומי ( Wat Pah Nanachat)שבתאילנד, ולמנזרים אחרים ממשיכי דרכו של אג'ן צ'ה מסביב לעולם.
אליזבת, משפגשה בראש המנזר, אג'ן ברהמוומסו (אג'ן ברהם- בקיצור) התרשמה מדמותו והציעה לו את חלקת האדמה ששימשה לה כמקום מפלט. לאחר כמה ביקורים של נזירים ונזירות למרכז בבנדנון הוחלט להעביר את הבעלות על המקום לעמותה ולהפוך אותו למנזר דוגמת בודיניאנה. שם הנחלה שונה ל'מנזר היער סנטי' - סנטי- שלום בפאלי.
אליזבת הפכה לנזירה בודהיסטית וחיה כיום במנזר לנזירות בלבד “דמהשרה" בפרת' תחת השם איה נירודה.
הקהילה במנזר “סנטי" מונה כיום 3 נזירים 2 נזירות מתלמדות (novices) וקבוצה גדולה של תומכים המעוניינים בהכשרה שמוצעת במקום תחת הדרכתו של ראש המנזר- באנטה סוג'אטו.
(באנטה- כינוי כבוד לנזיר בפאלי).
אנשים מוזמנים בכל זמן לבקר ולשהות במקום, לחיות בשקט ולבלות במדיטציה. המנזר מתקיים על תרומות בלבד ואין גבית תשלום על חומר לימוד, ספרים, דיסקים וכו' או כל שירות אחר שמספק המנזר.
במסורת היער, נזירים חיים לפי הקוד ההתנהגות נזירי שהונח ע"י הבודהה. ונכתב בספר שקרוי ויניה. בקצרה, נזירים ונזירות חיים בבקתות צנועות וקטנות, הם לא רשאים להשתמש בכסף או להיות בעלי ממון או רכוש, ברשותם מספר זעום של חפצים אישיים, הם יכולים לאכול רק אוכל שמוגש להם- הם לא רשאים לקנות אותו או להכין אותו. הנזירים והנזירות בדר"כ יוצאים לסיבוב איסוף אוכל בבנדנון בימי ראשון בשעה 9:00 בבוקר. בפאלי איסוף האוכל נקרא “פינדאבאטה" (pindapata). מנהג זה הוא חלק ממסורת עתיקה שהיתה נהוגה בהודו בעיקר ע"י קבצנים וסגפנים מדתות שונות כמו הינדו, ג'יין ובעבר גם ע"י נוצרים. מנהג זה נועד במידה מסוימת לשמור על קשר בין אנשי הדת הנזירים והקהילה המקומית שתמכה בהם. כל סוג מזון אבל בעיקר צמחוני יכול להיות מוצע לנזיר/ה. אנשים מקומיים לפעמים באים למנזר בערב שלפני ומזמינים את הנזירים לארוחה בביתם.
לאור העובדה שהמנזר ממוקם בחלקת יער טבעי על גבול שמורת טבע דיירי המנזר נחושים לפתח את המקום באופן הרמוני שישפיע במידה מינימלית על הסביבה.
