באנטה סוג'טו (אנתוני בסט) נולד בפרת' שבדרום אוסטרליה ב 4 לנובמבר 1966. הוא גדל במשפחה קתולית ליברלית ולמד בבי"ס של האחים הנוצרים. תמונת העולם אליה נחשף משהתודע לדיספלינות מדעיות ובעיקר לתורת היחסות הרשימה אותו עד כדי כך שהביאה אותו לדחות עוד בנעוריו את הדת הקתולית שעל ברכיה חונך.
הוא למד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטה של דרום אוסטרליה במשך שנתיים אבל עזב את הלימודים לטובת הרוקנרול. הוא חבר, כנגן גיטרה, לזמרת פגי ואן זלם וביחד הם יצרו את ההרכב “מרתס ויניאד" להקה שהצליחה כלהקת “אינדי" בשנות השמונים אבל התפרקה לפני מימוש הפונטציאל שלה.
מספר שנים של נסיונות בתחום המוסיקה האלטרנטיבית גרמו לו להתפכח מאשליה ולתחושה עמוקה של צורך בשינוי דרמטי, מה שהביא אותו לתאילנד בשנת 1992. שם, ללא כל הכרות מוקדמת עם בודהיזם הוא הגיע לרטריט אינטנסיבי בואט רמפונג, שבצ'יאנג-מאי, צפון תאילנד. לאחר הרטריט החל לחפש דרכים שיאפשרו לו להעמיק את התובנות שהההתנסות הזו העניקה לו.
בתוך שנה הוא הגיע ל Wat Pa Nanachat בצפון מזרח תאילנד – “המנזר הבינלאומי של מסורת נזירי היער" שפועל בשפה האנגלית ומהוה מקום אימון לנזירים מערביים דוברי אנגלית ממשיכי דרכו של הנזיר התאילנדי הידוע אג'ן צ'ה. שם ביקש והורשה להפוך לנזיר ולאחר שנה כ “novice” קיבל הסמכה מלאה כנזיר ( bhikkhu) ב 5 במאי 1994.
בשנת 2003 ,
לאחר מספר שנים בתאילנד,
במנזר "בודיניאנה"
בפרת'-
בהדרכתו של אג'ן
ברמהוומסו (הידוע
בכינויו אג'ן
ברהם) ובמערות של יערות מלזיה, הגיע
בנטה סוג'טו לחלקת אדמה בניו סאות' ווילס
,אוסטרליה,
ששמשה כמרכז מדיטציה.
בשיתוף עם אג'ן ברהם
הוחלט להפוך את המקום למנזר ושם המקום
שונה ל"מנזר היער סנטי" (
Santi Forest Monastery). מאז
גדל המנזר ושגשג ונערכו בו מספר טכסי
הסמכה של נזירים למסדר.
החזון האישי של באנטה סוג'טו הוא להחזיר נזירות למסדר הסנגה הבודהיסטי. הוא הפך להיות מוכר כמי שנותן את תמיכתו המלאה להסמכת נשים המעונינות בכך כנזירות שוות מעמד לנזירים, הנושא השנוי ביותר במחלוקת כיום בקהילת הטרוודה כיום.
באנטה סוג'טו שואב את השראתו הרוחנית משלושה מקורות עקריים:
המקור הראשון והמתבקש הוא מאורח החיים הנזירי של מסורת נזירי היער בתוכה הוא חי מזה 14 שנים. אורח חיים המוכתב ע"י ה-ויניה – קוד בודהיסטי של התנהגות הנדרש מכל נזיר בודהיסטי באשר הוא. קוד זה נכתב ע"י הבודהה כהוראות של עשה ואל תעשה והוא מהוה תזכורת תמידית לחיים שמוקדשים לדרך הבודהיסטית: לתרגול מדיטציה וחיים בהרמוניה עם אדם וסביבה.
מקור שני להשפעה הוא התורה הבודהיסטית הכתובה. באנטה סוג'טו בילה קרוב לעשר שנים בלימוד הקאנון הפאלי- שיחות שהבודהה ניהל עם מסדר נזיריו וחסידיו בהן הוא מלמד ומסביר את תורתו. דברי הבודהה נכתבו בפאלי ובמשך השנים תורגמו לסינית, סנקסריט וטיבטית וקיימים כיום עשרות של טקסטים מקבילים בשפות שונות – אוסף זה של שיחות הבודהה בשפות השונות מאפשר הצצה למה שיכול להיות המסר ההסטורי המקורי של הבודהה. באנטה סוג'טו לקח על עצמו את המשימה המפרכת של מחקר השואתי בין הטקסטים השונים ונחשב כיום כאחד החוקרים המובילים בתחום זה.
הגורם השלישי שתרם להתפתחות עולמו הרוחני של באנטה סוג'טו היו שני מוריו למדיטציה. מהנזיר התאילנדי הפחות ידוע, אג'ן מאהא צ'אטצ'אי הוא למד את הטכניקה של מדיטצית ה "metta” (בפאלי- אהבה בלתי תלויה בדבר) שעדיין משמשת כמוטיב העיקרי בדרכו ובחייו. ממורהו אג'ן ברהם הוא למד בעיקר כיצד להבין ולשלב את המדיטציה בקונטקסט הכללי של הדרך הבודהיסטית.
בשנים האחרונות מלמד באנטה סוג'טו מדיטציה ודהרמה (תורת הבודהה) לקהלים שונים בסביבת המנזר, בסידני ובעולם, והוא מוזמן לעיתים קרובות לנאום בארועים ובכינוסים בודהיסטים בינלאומיים.
בספריו מתאר באנטה סוג'טו את תהליך ההתהוות של האידיאולוגיה והזהות הבודהיסטית בגישה היסטורית, תוך שימוש בטכניקה של ביקורת טקסט ובעזרת מחקר השואתי של כתבים בודהיסטים מוקדמים.
בין ספריו (בשפה האנגלית) A Swift Pair of Messengers, A History of Mindfulness, Beginnings ו Sects & Sectarianism.
תחום שמעניין אותו במיוחד הוא תפקיד הנשים בבודהיזם ובעיקר חידוש המסדר של נשים נזירות במסורת הטרוודה. באנטה סוג'טו תורם את כישוריו לדיון בנושא זה שעל סדר היום הבודהיסטי בנוסף למאמציו לחדש בפועל את מסורת הנזירות ע”י הסמכת נשים והדרכתן במנזר “סנטי”.